סיכום סיור "זיכרון בנוף בעוטף עזה"
בשבוע שעבר התקיים סיור ייחודי ומרגש בשלושה אתרי הנצחה בדרום הארץ, בכפר עזה ובשדרות, אשר נגעו בלב כל משתתף והאירו באור חדש את סיפורי הגבורה, השכול והתקווה של קהילות העוטף.
התחנה הראשונה הייתה באנדרטת "כתב ושם" שבכפר עזה. משתתפי הסיור נחשפו לרעיון יוצא הדופן שמאחורי האנדרטה – הנצחת הנרצחים בכתב ידם האישי. האדריכל צביקה פסטרנק סיפר על שיתוף הפעולה עם המשפחות השכולות, שהביא לאיתור כתבי היד ולעיצוב שמותיהם בצורה אינטימית ומכבדת. המבקרים צעדו לאורך המדרכה שעוצבה בסגנון הקיבוץ, עם בטון מסורק וספסלים, והתרגשו מהמקום שמצליח לשלב פשטות קיבוצית עם עומק רגשי יוצא דופן. לאחר מכן נכנסנו לכפר עזה, בהדרכתה של בהדרכת עדית אטינגר (אחות של טל טלמור דותן) וחברת הקיבוץ כפר עזה. היא שיתפה בסיפור שלה מה 7.10 ואיך ניצלה עם משפחתה באותו היום. עידית שיתפה בסיפורי גבורה וסיפורי משפחות ויחידים שניצלו באותו היום. ביקרנו ב"שכונה הירוקה" מספר מבננים ששופצו ע"י מתנדבים. מול השכונה המשופצת ביקרנו בשכונת הצעירים בהם נעשו זוועות ע"י החמאס, נרצחו ונחטפו אנשים, ראינו את אחד השערים שממנו נכנסו התוקפים ואת עזה ברקע כך שניתן לראות כמה הכל קרוב.
בהמשך עבר הסיור לעיר שדרות, בו שמענו מאדריכלית נוף חלי אלול צלניקר (אצרות שלומית עצבה בע"מ, פיסול ססיליה ויטס) על גן הגבורה והזיכרון, אשר הוקם באתר תחנת המשטרה שנהרסה בקרב עקוב מדם באוקטובר 2023. גולת הכותרת של האתר הייתה "עמודי הנצח" – ח"י עמודים גבוהים שבצמרתם "אותיות פורחות באוויר", ובבסיסם משפטי חוסן שנבחרו בשיתוף עם תושבי העיר. לצד זאת, "שביל הנופלים" העניק כבוד אישי ומיוחד ל־32 תושבים שנרצחו במלחמת "חרבות ברזל". ליווי מוזיקלי מקורי, עיצוב גרפי מוקפד ותאורה דרמטית יצרו חוויה עמוקה, אינטימית ורבת רבדים. המשתתפים הביעו התפעלות מהשילוב שבין אמנות, זיכרון וחוסן קהילתי.
הסיור נחתם בביקור באנדרטת "הארבעה", שהוקמה לזכרם של ארבעה לוחמים שנפלו במהלך מבצע "צוק איתן". נעמה אשל צוברי סיפרה על האתר, בו שולבו בטון וברזל – חומרים סמליים לעוצמה ונחישות – לצד עיצוב אדריכלי ופיסולי מוקפד הנעשה ע"י אופיר גלר ע"י חברת חופים. שמענו את סיפור נפילתו של יובל היימן ז"ל ושלושת חבריו לצבא מאביו משה היימן.
הסיור כולו לווה בהדרכה רגישה ומעמיקה, ואִפשר למשתתפים להבין מקרוב את עוצמת הסיפור האנושי שמאחורי כל אבן, שם ופסל. חזרנו מהעוטף עם לב כבד אך גם עם תחושת גאווה גדולה – בקהילות, באנשים ובתקווה שממשיכה לחיות גם מתוך השבר.